מעמד בישראל לילדים של בן/בת זוג הלא יהודי

לעיתים לבן הזוג הזר של אזרח ישראלי יש ילדים מנישואין קודמים, אשר מצאו בית חם והורה נוסף, גם כשלא נעשה הליך פורמלי של אימוץ הקטין ע"י בן הזוג הישראלי.

משרד הפנים אינו מקבל כמובן מאליו, שקטין הנלווה לבן הזוג הזר (לרוב – האם) זכאי לקבל מעמד זהה לזה שמקבל הורהו, על מנת שלא ימצא עצמו מגורש מישראל בהגיעו לגיל 18. דרישת משרד הפנים במקרים אלה היא לקבל הסכמת ההורה הנוסף הן ליציאת הקטין מארץ הולדתו והן לקבלת מעמד בישראל. הדרישה מלווה בדרישות טכניות, שלא תמיד ניתן לעמוד בהן, למשל במקרה של נתק בין הורי הקטין, מגורים במקום מרוחק המקשה חתימה בפני קונסול ישראלי וכיוב'.

משרד הפנים אף מקשה על איחוד בין הורים לבין ילדים שנשארו תקופה מסוימת בחו"ל בעוד אמם נסעה לעבוד בישראל, בטענה שנתק בן שנתיים ומעלה מהווה נטישה של הילד ושל התא המשפחתי. לאחרונה ניתנה החלטה המכירה בצורך של אם לצאת לחו"ל לשם פרנסת משפחתה כחלק מן השמירה על התא המשפחתי, שכן עצם נטילת עול הפרנסה מעידה דווקא על הרצון לתמוך בקטין ולדאוג לרווחתו ולא על נטישתו.

בעיה דומה קיימת גם לגבי ילדים של נשים שקבלו מעמד בישראל מכח נישואיהן לבן זוג יהודי ועלייתן עמו ארצה.

קיימים לא מעט מקרים, בהם נשארו ילדים בגילאי 16 על מנת לסיים את לימודיהם קודם לעליית משפחתם לישראל, ובהגיעם לגיל 18 המופלג, נחשבים הם לבגירים ונמנעת מהם האפשרות להתאחד עם משפחתם בישראל.

משרדנו מלווה משפחות אלה בפניה למשרד הפנים לשם קבלת מעמד לקטין או לילד הבגיר ובמקרים המתאימים גם בפניה לבית המשפט לשם הגנה על התא המשפחתי.

לצערנו, גם במקרים מעין אלה, שגורלו של קטין מוטל בהם על כפות המאזניים, אין משרד הפנים מגלה את הרגישות הראויה.

בעיה דומה קיימת גם לגבי ילדים של נשים שקבלו מעמד בישראל מכח נישואיהן לבן זוג יהודי ועלייתן עמו ארצה.